אוטוטו הסטודנטים ברחבי ישראל נכנסים לרגע המכריע של השנה, ולא אנחנו לא מדברים על איזה יעד לסגור לחופשת הקיץ עם הבסטי, אלא על תקופת המבחנים. אז לפני שאתם צוללים לתוך החומר ולשיטות למידה שלאו דווקא אפקטיביות עבורכם, הכנו לכם כמה כלים שיעזרו לכם לפתח את היכולת לזכור מידע באופן יעיל ואיכותי את החומר למבחן, ולא רק לשנן ולשכוח שניה וחצי לאחר המבחן.

אז אתם מוכנים?! הכתבה הבאה הולכת לשנות לכם את החיים. טוב אולי קצת הגזמנו, אבל היא בהחלט הולכת לגרום לכם לשפר את יכולות הלמידה שלכם ברמה כזאת שהיא תקצר לכם את זמן הלמידה למינימום, וזה בדיוק מה שאתם צריכים לקרוא רגע לפני שמתחילה תקופת המבחנים האחרונה לשנה.

אחת הדרכים היעילות ביותר לזכור מידע – היא ללמד אותו
אם אתם רוצים לוודא שאתם זוכרים את החומר, פשוט מצאו לכם "שפן ניסיונות" ונסו ללמד אותו את המידע עליו אתם הולכים להיבחן. בקשו ממנו לשאול אתכם שאלות כאילו היו תלמיד בכיתה שלומד את המידע לראשונה ונסו להשיב בלי להציץ בחומר. התרגול הזה יוביל אתכם לשלוט במידע, להטמיע אותו בטווח הארוך ולשפר את מהירות שליפתו.

חשוב להדגיש שהיעילות של התרגיל הזה לא מתבטאת רק ברגע האחרון לפני המבחן, אלא היא חיונית גם בשלבי הלמידה הראשונים, שכן בכל פעם שאנחנו "מלמדים" מישהו אחר ונדרשים לשלוף את המידע מהזיכרון, אנחנו במקביל גם קולטים אותו פעם נוספת מחדש – ואפילו בצורה טובה יותר.

הפחיתו "רעשים" ומסיחי דעת חיצוניים מסביבת הלימוד

כדי למקד את המוח בתהליך הלמידה ולאפשר לו לזכור טוב יותר, השתדלו לנטרל את כל ה"רעשים" ומסיחי הדעת החיצוניים שיכולים להפריע לאיכות הלמידה, ודאגו שסביבת הלימוד תהיה שקטה ונוחה.

לדוגמה: שולחן מסודר, טמפרטורה נוחה בחדר, תאורה, נטרול רעשים מבחוץ והכי חשוב – הרחיקו מעצמכם ככל שניתן גירויים אלקטרונים מיותרים כמו המחשב והטלפונים הניידים, בכל מה שלא קשור ללמידה עצמה. נכון, אנחנו נמצאים בעידן שבו אנחנו צורכים את רוב החומר הלימודי באמצעים דיגיטליים, אבל אם אתם רוצים להפחית את הגירויים מומלץ לחסום את האופציות שיסיחו את דעתכם. יש אפליקציות שממש מאפשרות להגביל את השימוש ברשתות החברתיות בשעות מסוימות – מה שיכול לעזור לכם להגביל את השימוש בהן בזמן החזרות למבחן.

סיכומים ממוקדים וברורים

הנטייה לחשוב שמי שכותב יותר לומד וזוכר טוב יותר – אינה נכונה. חשוב מאוד להקפיד על איכות סיכומי החומר ולא רק על כמות הטקסט שתכתבו במחברות. השתדלו לסכם את החומר באופן ממוקד תוך מתן דגש על הרעיונות העיקריים, על סדר הנושאים ועל המעברים והקישורים בין נושא לנושא – כל אלה יעזרו לכם להבין ולזכור טוב יותר את החומר, להטמיע אותו בזיכרון לטווח הארוך ולשלוף אותו במהירות בזמן המבחן. ככל שהקשר הזה בין הדרך לתוצאה יהיה ברור יותר, כך תצליחו לסכם את החומר בצורה נכונה ויעילה.

חשיבה יצירתית אסוציאטיבית

שאלו את עצמכם שאלות כמו "מה זה מזכיר לי?" או "איך אני הולכ/ת לזכור את זה בצורה מעניינת?". השאלות האלה יפתחו חשיבה יצירתית ויאפשר לקשר את חומר הלימוד לאסוציאציות מעניינות שיעזרו לכם לזכור את החומר טוב יותר. אסוציאציות מאפשרות לקשר מידע חדש שהוא עדיין לא מספיק חזק בזיכרון, למידע קיים שהוא כבר מוטמע וחזק בזיכרון – ובכך מחזקות את המידע החדש. ככל שבנק האסוציאציות שלכם יהיה עשיר יותר, כך תצליחו לזכור מידע חשוב למשך זמן רב יותר. במילים אחרות: ככל שהדרך תהיה יצירתית, מעניינת ומקושרת יותר כך תפקוד הזיכרון לטווח הארוך ישתפר יותר לאורך זמן.

The post לקראת תקופת המבחנים appeared first on פורטל סטודנטים - היגיון של סטודנט.

1. שותף ללימודים יכול להיות חבר טוב אך בעיקר הוא חייב להיות שותף טוב. בדומה לשותף לדירה, שלא חייב להיות חבר אך חייב לענות על מספר קריטריונים כדי שנסתדר איתו בתור שותף לדירה (הגיינה, התחשבות וכו'), כך גם חשוב שנמצא שותף שרמת השליטה שלו בחומר תהיה דומה לשלנו, ואף משלימה (למשל שיהיה טוב בתיאוריה ואנו בפרקטיקה). בנוסף, חשוב שהשותף יהיה זמין. אם הוא מחזיק בשתי משרות ויש לו חברה שהוא מבלה איתה ועוד שני שותפים ללימודים בקורסים אחרים, אולי הוא מתאים לנו אך לא באמת נפגש.

2. ניהול זמן! ניהול זמן! ניהול זמן! חשוב ומומלץ, כמה שיותר מהר מתחילת הסמסטר, להבין כמה זמן דורש מאיתנו כל קורס בכדי שנהיה ברמת שליטה טובה שלו. בהתאמה, מומלץ לתכנן את שבוע הלמידה שלנו, כך שנדע בכל יום מה אנו לומדים בקמפוס ומה אנו מתכננים ללמוד בשעות הפנויות שאחרי ההרצאות. ניהול זמן מעביר את הכוח והשליטה בלימודים אלינו. אנו נדע מה נדרש מאתנו, למה אנו מסוגלים, ונלמד בהתאם ליכולות ודרישות אלו.

3. אווירת לימודים – בכדי להשיג אווירת לימודים תנסו להקפיד על הכללים הבאים:

• למידה על כיסא ליד שולחן

• מוסיקה/שקט: לזהות האם עדיפה לנו למידה עם מוסיקה ברקע או בשקט, על ידי התנסות בשתי הדרכים לפחות בשתי פעמים שונות, חצי שעה לפחות כל פעם.

• עזרי לימוד: לוודא שעל השולחן נמצאים כל העזרים והחומרים שאנחנו צריכים ורק את מה שאנחנו צריכים. עודף או חוסר בעזרים או מסיחים יפגע בתהליך הלמידה.

• עצת הזהב – טלפון סלולרי: זהו אחד האויבים הגדולים של הסטודנט (והאמת, של כל בני האנוש), אז מדוע אנו מאפשרים לכל אדם, לכל מי שרוצה להתקשר ולהציע לנו ביטוח לרכב או לאיזה מפלגה אני מצביע, להפריע לנו באמצע הלימוד? כבו את המכשיר בזמן שאתם לומדים ויעילות הלמידה שלכם תגבר פלאים!

לסיכום, (תתחיל להתרגל למילה "סיכום") הדוגמאות שהובאו הן דוגמאות למיומנויות ודרכי פעולה שיכולות לסייע לנו להתמודד עם תחושת הכאוס שמאפיינת את השנה הראשונה של כל סטודנט. הרעיון המרכזי הוא ללמוד תמיד בהתבסס על הסתכלות מהצד על הפעולות שאנו עושים ולבחון האם זוהי הדרך הטובה ביותר עבורנו לבצע אותן. בנוסף, זכרו שההתלהבות של תחילת שנת הלימודים תפוג בסופו של דבר, אבל אם נקדיש תשומת לב לכללים הנ"ל נוכל לשמור על הנאה והנעה גם כמה שבועות לתוך הסמסטר. בהצלחה!

הכותב: אלעד שימעונוב

The post שלום שנה א' appeared first on פורטל סטודנטים - היגיון של סטודנט.

אבל האם התואר הוא מה שבאמת משנה, או שאולי המעסיק מעדיף יותר את הניסיון המעשי? כפי שתראו מיד, התשובה לשאלה הזו רחוקה מלהיות חד משמעית.

היתרונות של תואר אקדמי

תואר אקדמי, או אפילו תעודה מקצועית, הם יופי של תוספת לקורות החיים שלכם. יש תחומים בהם התואר הוא תנאי קבלה למשרות נחשקות, כך שהמעסיקים מסננים מועמדים שלא עברו מספיק "קילומטראז'" באקדמיה או לפחות נותנים עדיפות למועמדים עם תעודה אחת או יותר. יש משרות, בעיקר בשירות הציבורי, אליהן בכלל אין אפשרת להתקבל ללא תואר ראשון לפחות.

התואר האקדמי, בחלק מהתחומים, ירחיב לכם את הידע ויספק לכם מיומנויות חשובות שישמשו אתכם ב"עולם האמיתי". הלימודים מציעים לעיתים נקודת מבט טובה יותר על משרות או על התחום בכללותו. זה יכול להיות נכון בין אם מדובר בתואר ששם דגש על הפן העיוני, ובמיוחד בלימודים שחלק בלתי נפרד בהם עוסק בהיבטים המעשיים של המקצוע.

ויש גם את הנקודה הכלכלית. התואר עשוי לשדרג את המשכורת שלכם, לעיתים בצורה יפה. והיי, תואר ראשון שווה גם נקודת זיכוי במס הכנסה בשנה שלאחר סיום התואר – וזה עוד תוספת של כ-2,676 ש"ח למשכורת (נכון לתחילת 2022).

לפעמים, הניסיון מדבר

עם כל הכבוד למוסדות להשכלה גבוהה, ממש לא בטוח שאפשר לבנות על התואר האקדמי לבדו בעולם התעסוקה. בחלק מהתחומים, הלימודים עוסקים בפן התיאורטי של המקצועות, ולא במעשי, ולכן מעסיקים רבים מעדיפים מועמדים עם ניסיון. אחד התחומים המרכזיים בהם הקביעה הזו נכונה הוא, איך לא, הייטק. אם צברתם ניסיון בצבא או במהלך התואר, יש סיכוי גדול שאתם נמצאים בנקודת פתיחה משופרת לעומת מועמדים עם תואר בלבד, אפילו בציונים גבוהים.

אפשר להבין מאיפה זה בא. המעסיק הממוצע מחפש תפוקה גבוהה יותר מהעובד, אפילו מהיום הראשון שלו, וזה לרוב פשוט יותר כשיש לו ניסיון כלשהו. גם החפיפה של עובד שכזה צפויה להיות פשוטה יותר, והמעסיק עשוי לקבל יותר שקט נפשי. זו הסיבה לכך שמבחינה כלכלית, יכול מאוד להיות שהמשכורת ההתחלתית של עובד עם ניסיון תהיה גבוהה יותר מאשר זו של עובד עם תואר אקדמי אבל ללא ותק בעבודה.

המסקנה? כדאי לשלב

מבחן המציאות מוכיח שלכל מקצוע, או אפילו משרה, יש חוקים משלהם. העצה הטובה ביותר שאפשר להעניק לכם היא לנסות לפעול בכמה חזיתות: כלומר, לנסות ולהתקבל לעבדות עוד במהלך הלימודים, בין אם משרות סטודנטים ובין אם משרות המיועדות לאוכלוסיית מחפשי העבודה הכללית, ובכך לצבור ניסיון במקביל להרחבת הידע האקדמי.

ברוב התארים השילוב הזה אפשרי בעיקר בשנים המאוחרות של הלימודים, בהן העומס יורד קצת ויש יותר גמישות מבחינת השעות של הקורסים. חוץ מזה, לאחר קורסי המבוא שבשנים הראשונות יכול להיות גם שתהיו עם כישורים רבים וידע רחב יותר לבצע את התפקיד בפועל.

נכון, זה לא ממש פשוט לשלב. הוא עשוי לגרום לכם לעומס, לפגוע בחיי החברה שלכם ולהעלות את מפלס הלחצים (שגם ככה גבוהים במהלך הלימודים). בחלק מהמקרים הוא עשוי להאריך לכם את הלימודים, כי תדחו קורסים כדי לא לקרוס. אבל, וזה אבל גדול, יכול מאוד להיות שתוכלו בדרך הזו למצוא עבודה עם אפשרויות קידום כבר במהלך הלימודים, או לפחות למצוא משרות נחשקות עם סיום הלימודים. וזה שווה הכול, אולי אפילו כמה עשרות אלפי שקלים בחודש.

The post תואר או ניסיון – מה יותר חשוב בקבלה לעבודה? appeared first on פורטל סטודנטים - היגיון של סטודנט.

 האמת היא שקשה למצוא תשובה חד משמעית לשאלה הזו, מכיוון שלכל בחירה יש יתרונות וחסרונות. מה גם שהמאפיינים של כל מוסד לימודים, או אפילו תחום אקדמי, יכולים להשפיע. בכל זאת, אנחנו ננסה לעשות לכם קצת סדר בבלאגן ולהציג לכם את היתרונות, החסרונות והייחודיות של כל אחת מהאפשרויות.

הכול מתחיל ביוקרה

שאלה מרכזית שככל הנראה תשאלו את עצמכם היא עד כמה התואר "נחשב", כשאחד ההיבטים של כך היא הדלתות שהוא יכול לפתוח במישור התעסוקתי. בנוסף דרגת היוקרה של התואר עשויה להשפיע על סיכויי הקבלה לתארים מתקדמים, בישראל או מחוצה לה.

נראה שפעם, הקביעה הייתה יחסית פשוטה: האוניברסיטאות נחשבו לגוף המוביל ללא צל של ספק, כך שמי שסיים בהן תואר היה נמצא בנקודת פתיחה מצוינת ביחס לבוגרי המכללות. בחלק ממסלולי הלימוד בישראל זה עדיין קיים, למשל מקצועות ההייטק והתחומים הריאליים יותר, אבל לא בכולם. במקצועות אחרים, דוגמת משפטים, רואים שבוגרי האוניברסיטאות מצליחים הרבה יותר במבחני ההסמכה של הלשכה מאשר בוגרי מכללות – מה שאולי מעיד על רמת לימודים גבוהה יותר.

מן העבר השני של המשוואה, יש בישראל מכללות בעלות מוניטין חיובי, שהעלו משמעותית את רמת הלימוד בהן עם השנים. וחשוב לא פחות: מכללות שהתואר בהן נחשב לכזה שמכין יותר את הסטודנט ל"עולם האמיתי". אם לוקחים למשל את תחום התקשורת, רבים יטענו שבמכללות הלימודים הם מעשיים יותר, ולכן רלוונטיים יותר לתעסוקה בתחום. באוניברסיטה, שנוטה לייצר בוגרים אבל גם חוקרים אקדמיים, ייתכן בחלק מהמקרים שהלימודים יהיו מעשיים פחות.

חוויית לימוד

עם כל הכבוד לתעודה שאחרי, יש חיים גם במהלך התואר, כאשר השאיפה היא לחוויית לימוד גבוהה יותר. אוניברסיטאות לרוב יהיו בעלות מספר סטודנטים גבוה יותר לתואר (לעיתים כמה מאות סטודנטים), לפחות בתואר הראשון, ויש לכך יתרונות וחסרונות. בכל מקרה, זה ממש לא אומר כלום לגבי חיי החברה. יש מוסדות, דוגמת אוניברסיטת בן גוריון, הידועים בחיי החברה הענפים שלהם.

המכללות לעומת זאת נוטות להיות קטנות יותר, כך שהחוויה עשויה להיות אינטימית יותר וניתן בסבירות גבוהה יחסית לקבל יחס אישי מהמרצים.

תנאי הקבלה

גם מבחינת תנאי הקבלה, אנחנו עדים לשינויים משמעותיים בשנים האחרונות. הקביעה הבסיסית היא שתנאי הקבלה לאוניברסיטה יהיו נוקשים ומחמירים יותר מאשר מכללות: אם ידרשו מכם ציון משוקלל של בגרות ופסיכומטרי, הוא צפוי להיות גבוה יותר באוניברסיטאות מאשר במכללות. מה גם שיש מכללות שאינן דורשות פסיכומטרי כלל.

אם הנגישות של מוסד הלימודים מהווה עבורכם שיקול, חשוב שתראו מהן בדיוק האפשרויות באזור הגיאוגרפי בו אתם מעוניינים ללמוד. היצע המכללות בישראל רחב יותר מאשר אוניברסיטאות, ברמה הכללית, אולם חשוב לבחון כל מקצוע או אזור מגורים לגופם.

המחיר

עם כל הכבוד לפיקדון הצבאי ולמענק השחרור, הם לא מספיקים על מנת לממן באופן מלא לימודים לתואר אקדמי בישראל. הסטודנט חייב להשלים את הסכום מחשבון הבנק שלו (או לרוקן את החשבון של ההורים), ומשלב במקביל לתואר פעמים רבות עבודה או מלגות.

ברוב המקרים, שכר הלימוד האוניברסיטאי יהיה נמוך משמעותית מאשר במכללות: הפערים יכולים להגיע לעשרות אחוזים, כלומר עשרות אלפי שקלים לפחות לתואר. גם כאן יש את הצד השני, והוא שיש בישראל כמה מכללות בעלות שכר לימוד אוניברסיטאי, או לכל הפחות כזה שלא גבוה יותר מדי מהמקובל באוניברסיטאות. מבחינה מעשית יהיו אלה מכללות ציבוריות, לעומת מכללות פרטיות בהן הסכום לשנה יכול לעמוד גם על כ-30,000 ש"ח ויותר.

The post אחת ולתמיד: מכללה VS אוניברסיטה appeared first on פורטל סטודנטים - היגיון של סטודנט.

השאלה העיקרית היא האם הציונים שלנו באוניברסיטה או במכללה משנים משהו, ובעיקר למי? כל התשובות בכתבה הבאה.

התואר כן קובע

יש סטודנטים רבים שהמטרה שלהם היא בעיקר "לסמן וי" על התואר. הם מודעים ליתרונות האפשריים שלו עבורם, ולעובדה שהיום דרוש בהרבה מאוד תחומים תואר – בציון כלשהו – כדי להתקבל לחלק מהמשרות. גם אם מומלץ תמיד לשאוף לציון הגבוה ביותר האפשרי בכל בחינה או מטלה, לא בטוח שהם טועים בהרבה. בתעודת הגמר מופיע הציון הסופי, יחד עם מידת ההצטיינות (במקרים בהם מצטיינים), אבל לא כולם מעניקים לציון תשומת לב.

חשוב לציין בשלב הזה שבמקצועות הנחשבים לקשים וליוקרתיים, ייתכן שתהיה דרישה לציון ממוצע מינימלי כתנאי מעבר לשנים המתקדמות של התואר הראשון. דוגמה נוספת לחשיבות הציונים היא מלגות על בסיס הצטיינות, שניתן לקבל אותן רק כאשר עומדים בציון מינימלי שהוגדר מראש.

תארים מקדמים

מעוניינים להמשיך לתואר שני בתחום אותו אתם לומדים, או בתחום אחר? חשיבותם של הציונים עשויה לעלות. רוב המוסדות דורשים עמידה בכמה תנאי סף בדרך לקבלה לתואר שני, כשהמרכזי שבהן הוא ממוצע ציונים מינימלי מהתואר הראשון. כלל האצבע, שנכון כמעט בכל המקרים, הוא שככל שהתואר השני מבוקש ויוקרתי יותר – כך סביר שתידרשו לציונים גבוהים יותר. בחלק מהמקרים יש ציון מינימלי הדרוש ממי שמעוניין ללמוד במסלול עם תזה.

כמובן שלקראת תואר שלישי (דוקטורט), יבחנו את ציוני התואר השני שלכם בכלל והתזה בפרט. הדרישות לציון גבוה נוטות להיות מחמירות אפילו יותר: ממוצע מינימלי של 80, או אפילו 90, בחלק מהמקרים. לא פשוט בכלל.

ההמלצה היא לחשוב עוד במהלך הלימודים לאן מועדות פניכם, ולראות איפה הממוצע שלכם עומד. אם אתם יודעים מהו הממוצע המינימלי הדרוש לתואר השני, תוכלו לעשות את כל המאמצים כדי להגיע אליו ורצוי שגם לעבור אותו: למשל, מועד ב' בקורסים שלדעתכם אתם יכולים להצליח בהם יותר.

ציונים ב"עולם האמיתי"

אחת משאלות מיליון הדולר (בתקווה) ביחס לציונים מהאקדמיה היא התקפות שלהם מחוצה לה. במילים אחרות: נניח שאתם מחפשים עבודה במקצוע מסוים, שקשור לתחום הלימודים שלכם. עד כמה מקום העבודה הפוטנציאלי יעניק תשומת לב לציונים שלכם מהתואר?

חשוב לציין שלכל תחום אקדמי או מקצוע יש את המאפיינים שלו, כשמקום העבודה הספציפי הוא שיחליט בוודאי מהן הדרישות הנקודתיות שלו. יש מקומות עבודה שלא יתייחסו בכלל לתואר, אלא יעדיפו לתת את עיקר המשקל לניסיון המקצועי של המועמד או לרושם שהוא יוצר במהלך הראיון. יכול מאוד להיות שהם יסתפקו במסמך קורות החיים ולא יבקשו לראות את הדיפלומה עצמה.

 מנגד, מקומות אחרים עשויים להקנות למועמדים שהציון שלהם גבוה יותר עדיפות על פני אחרים. אותם מקומות עשויים להגדיר כאחת מדרישות הקבלה ממוצע מינימלי, בתואר כולו או במקצועות מסוימים, או לחלופין לפנות אך ורק לסטודנטים מצטיינים – דוגמאות לכך הן משרות נחשקות או תפקידי ניהול. שימו לב שבדרך כלל, ככל שצוברים ניסיון בעולם התעסוקתי כך עשויים מקומות העבודה הבאים להסתכל פחות על ההשכלה האקדמית.

The post האם לציון התואר באמת יש משמעות? appeared first on פורטל סטודנטים - היגיון של סטודנט.