אוטוטו הסטודנטים ברחבי ישראל נכנסים לרגע המכריע של השנה, ולא אנחנו לא מדברים על איזה יעד לסגור לחופשת הקיץ עם הבסטי, אלא על תקופת המבחנים. אז לפני שאתם צוללים לתוך החומר ולשיטות למידה שלאו דווקא אפקטיביות עבורכם, הכנו לכם כמה כלים שיעזרו לכם לפתח את היכולת לזכור מידע באופן יעיל ואיכותי את החומר למבחן, ולא רק לשנן ולשכוח שניה וחצי לאחר המבחן.

אז אתם מוכנים?! הכתבה הבאה הולכת לשנות לכם את החיים. טוב אולי קצת הגזמנו, אבל היא בהחלט הולכת לגרום לכם לשפר את יכולות הלמידה שלכם ברמה כזאת שהיא תקצר לכם את זמן הלמידה למינימום, וזה בדיוק מה שאתם צריכים לקרוא רגע לפני שמתחילה תקופת המבחנים האחרונה לשנה.

אחת הדרכים היעילות ביותר לזכור מידע – היא ללמד אותו
אם אתם רוצים לוודא שאתם זוכרים את החומר, פשוט מצאו לכם "שפן ניסיונות" ונסו ללמד אותו את המידע עליו אתם הולכים להיבחן. בקשו ממנו לשאול אתכם שאלות כאילו היו תלמיד בכיתה שלומד את המידע לראשונה ונסו להשיב בלי להציץ בחומר. התרגול הזה יוביל אתכם לשלוט במידע, להטמיע אותו בטווח הארוך ולשפר את מהירות שליפתו.

חשוב להדגיש שהיעילות של התרגיל הזה לא מתבטאת רק ברגע האחרון לפני המבחן, אלא היא חיונית גם בשלבי הלמידה הראשונים, שכן בכל פעם שאנחנו "מלמדים" מישהו אחר ונדרשים לשלוף את המידע מהזיכרון, אנחנו במקביל גם קולטים אותו פעם נוספת מחדש – ואפילו בצורה טובה יותר.

הפחיתו "רעשים" ומסיחי דעת חיצוניים מסביבת הלימוד

כדי למקד את המוח בתהליך הלמידה ולאפשר לו לזכור טוב יותר, השתדלו לנטרל את כל ה"רעשים" ומסיחי הדעת החיצוניים שיכולים להפריע לאיכות הלמידה, ודאגו שסביבת הלימוד תהיה שקטה ונוחה.

לדוגמה: שולחן מסודר, טמפרטורה נוחה בחדר, תאורה, נטרול רעשים מבחוץ והכי חשוב – הרחיקו מעצמכם ככל שניתן גירויים אלקטרונים מיותרים כמו המחשב והטלפונים הניידים, בכל מה שלא קשור ללמידה עצמה. נכון, אנחנו נמצאים בעידן שבו אנחנו צורכים את רוב החומר הלימודי באמצעים דיגיטליים, אבל אם אתם רוצים להפחית את הגירויים מומלץ לחסום את האופציות שיסיחו את דעתכם. יש אפליקציות שממש מאפשרות להגביל את השימוש ברשתות החברתיות בשעות מסוימות – מה שיכול לעזור לכם להגביל את השימוש בהן בזמן החזרות למבחן.

סיכומים ממוקדים וברורים

הנטייה לחשוב שמי שכותב יותר לומד וזוכר טוב יותר – אינה נכונה. חשוב מאוד להקפיד על איכות סיכומי החומר ולא רק על כמות הטקסט שתכתבו במחברות. השתדלו לסכם את החומר באופן ממוקד תוך מתן דגש על הרעיונות העיקריים, על סדר הנושאים ועל המעברים והקישורים בין נושא לנושא – כל אלה יעזרו לכם להבין ולזכור טוב יותר את החומר, להטמיע אותו בזיכרון לטווח הארוך ולשלוף אותו במהירות בזמן המבחן. ככל שהקשר הזה בין הדרך לתוצאה יהיה ברור יותר, כך תצליחו לסכם את החומר בצורה נכונה ויעילה.

חשיבה יצירתית אסוציאטיבית

שאלו את עצמכם שאלות כמו "מה זה מזכיר לי?" או "איך אני הולכ/ת לזכור את זה בצורה מעניינת?". השאלות האלה יפתחו חשיבה יצירתית ויאפשר לקשר את חומר הלימוד לאסוציאציות מעניינות שיעזרו לכם לזכור את החומר טוב יותר. אסוציאציות מאפשרות לקשר מידע חדש שהוא עדיין לא מספיק חזק בזיכרון, למידע קיים שהוא כבר מוטמע וחזק בזיכרון – ובכך מחזקות את המידע החדש. ככל שבנק האסוציאציות שלכם יהיה עשיר יותר, כך תצליחו לזכור מידע חשוב למשך זמן רב יותר. במילים אחרות: ככל שהדרך תהיה יצירתית, מעניינת ומקושרת יותר כך תפקוד הזיכרון לטווח הארוך ישתפר יותר לאורך זמן.

The post לקראת תקופת המבחנים appeared first on פורטל סטודנטים - היגיון של סטודנט.

 האמת היא שקשה למצוא תשובה חד משמעית לשאלה הזו, מכיוון שלכל בחירה יש יתרונות וחסרונות. מה גם שהמאפיינים של כל מוסד לימודים, או אפילו תחום אקדמי, יכולים להשפיע. בכל זאת, אנחנו ננסה לעשות לכם קצת סדר בבלאגן ולהציג לכם את היתרונות, החסרונות והייחודיות של כל אחת מהאפשרויות.

הכול מתחיל ביוקרה

שאלה מרכזית שככל הנראה תשאלו את עצמכם היא עד כמה התואר "נחשב", כשאחד ההיבטים של כך היא הדלתות שהוא יכול לפתוח במישור התעסוקתי. בנוסף דרגת היוקרה של התואר עשויה להשפיע על סיכויי הקבלה לתארים מתקדמים, בישראל או מחוצה לה.

נראה שפעם, הקביעה הייתה יחסית פשוטה: האוניברסיטאות נחשבו לגוף המוביל ללא צל של ספק, כך שמי שסיים בהן תואר היה נמצא בנקודת פתיחה מצוינת ביחס לבוגרי המכללות. בחלק ממסלולי הלימוד בישראל זה עדיין קיים, למשל מקצועות ההייטק והתחומים הריאליים יותר, אבל לא בכולם. במקצועות אחרים, דוגמת משפטים, רואים שבוגרי האוניברסיטאות מצליחים הרבה יותר במבחני ההסמכה של הלשכה מאשר בוגרי מכללות – מה שאולי מעיד על רמת לימודים גבוהה יותר.

מן העבר השני של המשוואה, יש בישראל מכללות בעלות מוניטין חיובי, שהעלו משמעותית את רמת הלימוד בהן עם השנים. וחשוב לא פחות: מכללות שהתואר בהן נחשב לכזה שמכין יותר את הסטודנט ל"עולם האמיתי". אם לוקחים למשל את תחום התקשורת, רבים יטענו שבמכללות הלימודים הם מעשיים יותר, ולכן רלוונטיים יותר לתעסוקה בתחום. באוניברסיטה, שנוטה לייצר בוגרים אבל גם חוקרים אקדמיים, ייתכן בחלק מהמקרים שהלימודים יהיו מעשיים פחות.

חוויית לימוד

עם כל הכבוד לתעודה שאחרי, יש חיים גם במהלך התואר, כאשר השאיפה היא לחוויית לימוד גבוהה יותר. אוניברסיטאות לרוב יהיו בעלות מספר סטודנטים גבוה יותר לתואר (לעיתים כמה מאות סטודנטים), לפחות בתואר הראשון, ויש לכך יתרונות וחסרונות. בכל מקרה, זה ממש לא אומר כלום לגבי חיי החברה. יש מוסדות, דוגמת אוניברסיטת בן גוריון, הידועים בחיי החברה הענפים שלהם.

המכללות לעומת זאת נוטות להיות קטנות יותר, כך שהחוויה עשויה להיות אינטימית יותר וניתן בסבירות גבוהה יחסית לקבל יחס אישי מהמרצים.

תנאי הקבלה

גם מבחינת תנאי הקבלה, אנחנו עדים לשינויים משמעותיים בשנים האחרונות. הקביעה הבסיסית היא שתנאי הקבלה לאוניברסיטה יהיו נוקשים ומחמירים יותר מאשר מכללות: אם ידרשו מכם ציון משוקלל של בגרות ופסיכומטרי, הוא צפוי להיות גבוה יותר באוניברסיטאות מאשר במכללות. מה גם שיש מכללות שאינן דורשות פסיכומטרי כלל.

אם הנגישות של מוסד הלימודים מהווה עבורכם שיקול, חשוב שתראו מהן בדיוק האפשרויות באזור הגיאוגרפי בו אתם מעוניינים ללמוד. היצע המכללות בישראל רחב יותר מאשר אוניברסיטאות, ברמה הכללית, אולם חשוב לבחון כל מקצוע או אזור מגורים לגופם.

המחיר

עם כל הכבוד לפיקדון הצבאי ולמענק השחרור, הם לא מספיקים על מנת לממן באופן מלא לימודים לתואר אקדמי בישראל. הסטודנט חייב להשלים את הסכום מחשבון הבנק שלו (או לרוקן את החשבון של ההורים), ומשלב במקביל לתואר פעמים רבות עבודה או מלגות.

ברוב המקרים, שכר הלימוד האוניברסיטאי יהיה נמוך משמעותית מאשר במכללות: הפערים יכולים להגיע לעשרות אחוזים, כלומר עשרות אלפי שקלים לפחות לתואר. גם כאן יש את הצד השני, והוא שיש בישראל כמה מכללות בעלות שכר לימוד אוניברסיטאי, או לכל הפחות כזה שלא גבוה יותר מדי מהמקובל באוניברסיטאות. מבחינה מעשית יהיו אלה מכללות ציבוריות, לעומת מכללות פרטיות בהן הסכום לשנה יכול לעמוד גם על כ-30,000 ש"ח ויותר.

The post אחת ולתמיד: מכללה VS אוניברסיטה appeared first on פורטל סטודנטים - היגיון של סטודנט.

"מדעי הפקטור" הם מסובכים מאוד

חשוב להדגיש, כבר בנקודת התחלה, שאי אפשר לדעת מראש מתי יינתן פקטור ובאיזה אופן, ולו מכיוון שלכל מוסד לימודים או אפילו מקרה ספציפי יש חוקים משלהם. המפתח לתשובה נמצא פעמים רבות בסטטיסטיקה, או ליתר דיוק: בהתפלגות הציונים. במקרה בו הציונים בבחינה היו נמוכים משמעותית בהשוואה לשנים קודמות, ייתכן שהיא פשוט הייתה קשה מדיאו לא ביטאה בצורה מדויקת את החומר הנלמד בקורס. לכן עשוי להינתן פקטור חיובי, בדמות תוספת של נקודות לציון.

הפקטור יכול ללבוש צורות שונות, כאשר האפשרויות העיקריות הן תוספת גורפת לכל סטודנט, תוספת אך ורק לתלמידים שעברו את הבחינה או "פקטור שורש", המבוסס על נוסחה מתמטית די פשוטה – ביצוע שורש לציון, והכפלתו ב-10. פקטור מהסוג הזה מסייע בעיקר להעלאת הציון של סטודנטים שקיבלו ציונים נמוכים.

הפקטור עשוי בהמשך לכך להינתן עבור שאלה או מספר שאלות. אם מתגלה שהייתה בעיה באחת השאלות בבחינה, למשל אחוז נמוך מאוד של פותרים נכונה או ניסוח מעורפל עליו מצביעים הסטודנטים לאחר הבחינה, עשויים להחליט במסגרת הפקטור על ביטול השאלה ושינוי אופן חישוב הציון, מתן הנקודות עבורה בכל מקרה, הגדרת תשובות נוספות כנכונות (במקרה של שאלת אמריקאית) וכן הלאה.

איך מגיעים לפקטור המיוחל?

גם בכל הנוגע לאופן קבלת הפקטור בפועל, אי אפשר לתת תשובה חד משמעית. בחלק מהמקרים, התלמידים יגלו בדיעבד כי הציון שניתן להם עבור הבחינה או אפילו בסוף הקורס, היה גבוה ממה שקיבלו בפועל. לפעמים, דווקא מוחלט מראש על מתן פקטור עקב נסיבות הלימודים: שמענו על מדיניות כזו בכמה מוסדות ומסלולילימוד בימי הקורונה, בהם תנאי הלימודים וביצוע המבחנים רחוקים מלהיות אופטימליים.

במצבים אחרים, נדרשת התערבות של הסטודנטים. אגודות הסטודנטים במוסדות השונים היו פעילות במיוחד בשנים האחרונות בניסיון לדרוש הצגת התפלגות ציונים בכל בחינה, בין השאר כדי לראות מתי ניתן לבקש פקטור. לפעמים הדרישה עולה מהסטודנטים "בשטח", עקב שאלות בעייתיות, דרגת קושי גבוהה, חוסר זמן וכן הלאה.

השורה התחתונה היאששווה להשקיע את המאמצים האלו, כי בסופם עשויה להסתתר יופי של תוספת עבור הציון. והכי חשוב – תוספת שיכולה להיות מוצדקת.

יש גם פקטור שלילי

בעולם אוטופי, לכל מבחן או עבודה היה מתווסף פקטור חיובי שמקפיץ לסטודנטים את הציון. אבל עולם האקדמיה הוא לא אוטופי. במקרה השכיח הציונים יישארו כמו שהם, ובמקרה הרע יותר – תהיה הפחתה שלהם כלפי מטה. פקטור שלילי, קוראים לזה.

למרות שפקטור שלילי בוודאי מתסכל סטודנטים בכל מקצוע ובכל תואר, יש בו מן ההיגיון. כי לפעמים על בחינה קלה צריך לשלם, ולפעמים מעוניינים מראש ליצור תמונה דומה בציונים הממוצעים בין המוסדות השונים. הדוגמה המובהקת היא לימודי משפטים, בהם אנחנו עדים ללא מעט פקטורים (בעיקר שליליים) במטרה ליצור שוויון מסוים בין מחפשי התמחויות שמגיעים ממוסדות אקדמיים שונים.

בתקופת הקורונה, אגב, נתקלנו במקרים של מבחנים ביתיים ועבודות שהציון בהם שוקלל כלפי מטה. פעמים רבות, הסיבה (הרשמית או שלא) היא שהסטודנטים ניצלו את הלמידה המקוונת כדי לשפר את נקודת הפתיחה שלהם, למשל מבחנים ביתיים משותפים או העברת התשובות בין סטודנטים. לכן הממוצע היה גבוה, והוחלט להפחית מעט מהציון של כלל הנבחנים.

The post האם יש לכם את האקס פקטור? על החשיבות (והמורכבות) של הפקטור appeared first on פורטל סטודנטים - היגיון של סטודנט.