ההבדל בין עבודה סמינריונית מחקרית לעבודה תיאורטית

ההבדל בין עבודה סמינריונית מחקרית לעבודה תיאורטית

עבודת הסמינריון היא אחד האתגרים הגדולים במהלך הלימודים של הסטודנט, מעין "מפלצת" שאורבת בשלבים המתקדמים של התואר ומהווה תנאי לקבלתו. מדובר בנושא טעון מנקודת המבט של הסטודנט, שכרוך גם בבלבול לא קטן – למשל, בנוגע לסוגים השונים של העבודה הסמינריונית. במילים אחרות: מה בכלל ההבדל בין עבודה תיאורטית (להלן: עיונית) לבין עבודה מחקרית, הידועה גם כ"מעשית"? ומה עדיף לעשות?

האמת היא שהשד ממש לא נורא כל כך אם מבינים לקראת מה הולכים, בוחרים בנושא מעניין שאתם מתחברים אליו ומשקיעים בעבודה את הזמן והמאמצים הדרושים. במאמר הבא נתייחס להבדלים העיקריים בין סוגי העבודות השונים.

סמינריון מחקרי: קווים לדמותו

סמינריון מחקרי, כמו שבוודאי הסקתם מהשם שלו, הוא סמינר המעמיד במרכזו מחקר שאתם מבצעים. ברור שלא מדובר כאן במחקר מעמיק או מקיף כפי שמצפים בעבודת דוקטורט או אפילו בתזה, אבל השורה התחתונה היא שאתם מבצעים בדיקה מעשית כלשהי, לעיתים עם מניפולציה יזומה שאתם מבצעים.

החלוקה העיקרית של סמינריונים מהסוג הזה היא בין מחקר כמותי, שמכניס לתמונה סטטיסטיקה ואת הכלים הנוגעים לה (למשל, סקרים או ניתוח רישומים) לבין סמינריון בשיטה איכותית, המתבסס יותר על מילים ופחות על מספרים: ראיונות עומק או תצפיות.

בשביל להסביר באופן מלא מה עומד בבסיס המחקרים האלו דרוש קורס שלם של שיטות מחקר. אבל בגדול, בדרך כלל במחקרים כמותיים נעבוד עם כמות גדולה יותר של נתונים, מתוך מטרה להסיק מהם על אוכלוסייה רחבה יותר, ונשתמש בכלים סטטיסטיים הנלמדים בתואר (לדוגמה, תוכנת SPSS). לעומת זאת, במחקר האיכותני יורדים בדרך כלל לעומקה של אוכלוסייה קטנה יותר או בוחנים נתונים מצומצמים באופן יחסי, אם כי הניתוח שמבצעים הוא לפרטים הקטנים ביותר.

מה עושים בעבודה תיאורטית?

חשוב להדגיש בשלב הזה שגם עבודה מחקרית כוללת בתוכה הרבה מאוד תיאוריה: המבנה הקלאסי הוא הצגת הנושא וסקירת ספרות בחלק הראשון, הסבר על שיטות המחקר במחקר הנתון, ניתוח של התוצאות והסקת מסקנות על פיהן, בהתאם לתשתית העיונית.

כל אלו ייכללו גם בעבודה תיאורטית, אלא שבה לא מבצעים מחקר מעשי כלשהו. בהרבה מאוד מקרים נתבסס בעבודה מהסוג הזה על תיאורטיות ועולמות ידע רחבים מאוד, וננתח באמצעותם נושא מסוים: למשל, ניתוח תוכן של סדרת טלוויזיה בהתאם לתיאוריות תקשורתיות במהלך לימודי תואר ראשון בתקשורת. מטרות המחקר התיאורטי עשויות להיות בחינת נושא מסוים על פי הספרות הקיימת, יישום מודלים עיוניים על סוגיה מסוימת, הצגת נושא דרך פריזמה שונה וכן הלאה. סמינריון תיאורטי בהחלט יכול לתת מקום לחשיבה ביקורתית של הסטודנט, כי ההנחה היא שבשלב כל כך מתקדם של התואר הוא אמור לפתח חשיבה מהסוג הזה.

אם חשבתם שעבודה תיאורטית היא פשוטה לביצוע, חשבו שנית. סמינריון מהסוג הזה דורש הבנה מלאה של החומר הנלמד, לפעמים אפילו יותר מאשר בעבודה מחקרית. התשתית התיאורטית וסקירת הספרות יהיו כאן עיקר העבודה,ולכן רחבים יותר. ברוב המקרים יהיה צורך לקרוא יותר מאמרים (כן, גם באנגלית מורכבת לפיצוח) ולשלב אותם בביליוגרפיה התופחת של העבודה.

אז איך בוחרים?

האמת היא שקשה להעריך מראש מהו סוג הסמינריון הדרוש במקרה נתון, מפני שהתשובה לשאלה משתנה על פי תחום הלימודים, הנושא, ההעדפות של הסטודנט וכן הלאה. חלק גדול מהנושאים ניתן "לתקוף" מכמה כיוונים,וזכות הבחירה של הסטודנט בהחלט קיימת (אלא אם הדרישה מראש היא לסוג מסוים של עבודה).

הסמינריון ממש לא חייב להיות סוף הדרך, גם אם קיבלתם עליו אחלה של ציון. את סוגי עבודות הסמינריון השונים ניתן להרחיב בשלבים מאוחרים יותר, אפילו לכדי תזה או עבודת דוקטורט. חוץ מזה, הוספת פן מחקרי לסמינריון שהיה קודם לכן תיאורטי "בלבד" היא בהחלט בגדר אפשרות, וזה כיוון מעניין שחלק מהסטודנטים בוחרים בו.