אחת ולתמיד: מכללה VS אוניברסיטה

פעם, הדילמה העיקרית שלנו הייתה מה אנחנו נרצה ללמוד כשנהיה גדולים. כיום, לצד ההחלטה לגבי תחום הלימוד הספציפי, כל צעיר ניצב בפני הדילמה הזו: האם כדאי ללמוד באוניברסיטה, או שמא במכללה?

 האמת היא שקשה למצוא תשובה חד משמעית לשאלה הזו, מכיוון שלכל בחירה יש יתרונות וחסרונות. מה גם שהמאפיינים של כל מוסד לימודים, או אפילו תחום אקדמי, יכולים להשפיע. בכל זאת, אנחנו ננסה לעשות לכם קצת סדר בבלאגן ולהציג לכם את היתרונות, החסרונות והייחודיות של כל אחת מהאפשרויות.

הכול מתחיל ביוקרה

שאלה מרכזית שככל הנראה תשאלו את עצמכם היא עד כמה התואר "נחשב", כשאחד ההיבטים של כך היא הדלתות שהוא יכול לפתוח במישור התעסוקתי. בנוסף דרגת היוקרה של התואר עשויה להשפיע על סיכויי הקבלה לתארים מתקדמים, בישראל או מחוצה לה.

נראה שפעם, הקביעה הייתה יחסית פשוטה: האוניברסיטאות נחשבו לגוף המוביל ללא צל של ספק, כך שמי שסיים בהן תואר היה נמצא בנקודת פתיחה מצוינת ביחס לבוגרי המכללות. בחלק ממסלולי הלימוד בישראל זה עדיין קיים, למשל מקצועות ההייטק והתחומים הריאליים יותר, אבל לא בכולם. במקצועות אחרים, דוגמת משפטים, רואים שבוגרי האוניברסיטאות מצליחים הרבה יותר במבחני ההסמכה של הלשכה מאשר בוגרי מכללות – מה שאולי מעיד על רמת לימודים גבוהה יותר.

מן העבר השני של המשוואה, יש בישראל מכללות בעלות מוניטין חיובי, שהעלו משמעותית את רמת הלימוד בהן עם השנים. וחשוב לא פחות: מכללות שהתואר בהן נחשב לכזה שמכין יותר את הסטודנט ל"עולם האמיתי". אם לוקחים למשל את תחום התקשורת, רבים יטענו שבמכללות הלימודים הם מעשיים יותר, ולכן רלוונטיים יותר לתעסוקה בתחום. באוניברסיטה, שנוטה לייצר בוגרים אבל גם חוקרים אקדמיים, ייתכן בחלק מהמקרים שהלימודים יהיו מעשיים פחות.

חוויית לימוד

עם כל הכבוד לתעודה שאחרי, יש חיים גם במהלך התואר, כאשר השאיפה היא לחוויית לימוד גבוהה יותר. אוניברסיטאות לרוב יהיו בעלות מספר סטודנטים גבוה יותר לתואר (לעיתים כמה מאות סטודנטים), לפחות בתואר הראשון, ויש לכך יתרונות וחסרונות. בכל מקרה, זה ממש לא אומר כלום לגבי חיי החברה. יש מוסדות, דוגמת אוניברסיטת בן גוריון, הידועים בחיי החברה הענפים שלהם.

המכללות לעומת זאת נוטות להיות קטנות יותר, כך שהחוויה עשויה להיות אינטימית יותר וניתן בסבירות גבוהה יחסית לקבל יחס אישי מהמרצים.

תנאי הקבלה

גם מבחינת תנאי הקבלה, אנחנו עדים לשינויים משמעותיים בשנים האחרונות. הקביעה הבסיסית היא שתנאי הקבלה לאוניברסיטה יהיו נוקשים ומחמירים יותר מאשר מכללות: אם ידרשו מכם ציון משוקלל של בגרות ופסיכומטרי, הוא צפוי להיות גבוה יותר באוניברסיטאות מאשר במכללות. מה גם שיש מכללות שאינן דורשות פסיכומטרי כלל.

אם הנגישות של מוסד הלימודים מהווה עבורכם שיקול, חשוב שתראו מהן בדיוק האפשרויות באזור הגיאוגרפי בו אתם מעוניינים ללמוד. היצע המכללות בישראל רחב יותר מאשר אוניברסיטאות, ברמה הכללית, אולם חשוב לבחון כל מקצוע או אזור מגורים לגופם.

המחיר

עם כל הכבוד לפיקדון הצבאי ולמענק השחרור, הם לא מספיקים על מנת לממן באופן מלא לימודים לתואר אקדמי בישראל. הסטודנט חייב להשלים את הסכום מחשבון הבנק שלו (או לרוקן את החשבון של ההורים), ומשלב במקביל לתואר פעמים רבות עבודה או מלגות.

ברוב המקרים, שכר הלימוד האוניברסיטאי יהיה נמוך משמעותית מאשר במכללות: הפערים יכולים להגיע לעשרות אחוזים, כלומר עשרות אלפי שקלים לפחות לתואר. גם כאן יש את הצד השני, והוא שיש בישראל כמה מכללות בעלות שכר לימוד אוניברסיטאי, או לכל הפחות כזה שלא גבוה יותר מדי מהמקובל באוניברסיטאות. מבחינה מעשית יהיו אלה מכללות ציבוריות, לעומת מכללות פרטיות בהן הסכום לשנה יכול לעמוד גם על כ-30,000 ש"ח ויותר.